דייט עם ג’וני דפ: שבוע הדופלגנגר

בשבוע האחרון קיבלתי כמה הצעות לדייטים, אבל נתקלתי בבעיה קשה. כן, גם אני בחורה עמוקה בעלת כמה צדדים שטחיים, וכשאומרים לי שם של בחור אני מיד רצה לחפש אותו בפייסבוק. אבל בשבוע האחרון כולם החליפו את תמונות הפרופיל שלהם לתמונות של אנשים מפורסמים. זה היה השבוע היחיד שיכולתי להגשים בו חלום ולצאת עם ג’וני דפ או בראד פיט. אבל מצאתי את עצמי מחכה שהנסיך יהפוך בחזרה לצפרדע.

יש דבר אחד שתמיד התביישתי לשאול כשאיזו דודה של אמא מאיזה צד ג’ שאף פעם לא ידעתי על קיומו היתה מתקשרת להציע לי בחור – לא היה לי נעים לשאול איך הבחור נראה. הדבר היחיד שהצלחתי לשאול זה “מה הגובה שלו?”. מה לעשות, אני בחורה די גבוהה, ויש לי איזה צורך אבולוציוני שהבחור שנמצא איתי יהיה לפחות בגובה שלי, אחרת – איך הוא יכול להגן ולשמור עלי. יש לי חברה שכל פעם שהיה עובר לידה ברחוב זוג שהבחורה מתוקה להפליא אבל בגובה דשא והוא תמיר כאילו הרגע יצא מה-NBA, היתה מסננת לעצמה “איזה בזבוז משאבים!”.

מחלק ציונים לתמונות

בכל מקרה, חונכתי ברוח הדברים של “אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו” “ולא כל הנוצץ זהב הוא”, וכמובן זמזמתי בערב שבת “את שקר החן והבל היופי”. ואני יודעת במעמקי ליבי ובנבכי נפשי שהפנימיות הרבה יותר חשובה מהחיצוניות. אבל יש משהו שמקל ומעדן את הפגישה כשרואים איך האדם נראה לפני הפגישה.

לקח לי זמן להבין שאם אני לא מעלה תמונה לאתר היכרויות בכלל לא אקבל פניות. גם שמעתי מספר אנשים שאמרו שהמסקנה המתבקשת כשלמישהו אין פייסבוק עם תמונה, זה שכנראה יש לו סיבה להתבייש במראה שלו. אני לא מסכימה עם זה, אבל אנחנו חיים בעידן שאם אתה לא שם (כלומר בפייסבוק) – אתה לא קיים. אם פעם בחור היה מבקש תמונה ומרגיש קצת נבוך, היום הוא מבקש ממך חברות בפייסבוק ובודק איך את נראית מכל זוית אפשרית, פלוס בהייה בתמונה של אמא שלך ואחותך הגדולה כדי לראות מה מצב הגנים שלך ואיך את עומדת להזדקן.

פעם פנה אלי בחור לאחר שראה את הכרטיס שלי באתר הכרויות, ואני מניחה שהוא לא פנה אלי בגלל העיסוק המעניין שיש לי, הערכים שלי או התיאור היפה שעמלתי לכתוב. יש לי הרגשה שהוא פנה אלי בעיקר בגלל התמונה. לאחר שיחה שארכה כעשרים דקות הוא ביקש ממני לאיית לו את השם שלי כפי שהוא מופיע בפייסבוק. אני, בתמימותי הרבה, אייתי עבורו את השם. והוא, בלי להתבלבל, תוך כדי שהוא מדבר איתי בטלפון, העיף מבט בתמונות הפרופיל המעטות שיש לי שם, וחילק לי ציונים. מהציון “מצוין” הוא הוריד אותי לפתע לציון “נכשל”.

האחיין או האקסית

אז כמו שאמרתי, לקח לי זמן לשים תמונה באתר היכרויות, ומאז גם לי קשה לקבל פניות מבחורים שאין להם תמונה. אני לגמרי מבינה את הקושי לשים תמונה, הרי הייתי שם לא מזמן, אבל גם קשה לי להרגיש חשופה ושיודעים מי אני, ואילו אני לא יודעת מי נמצא מהעבר השני. לפעמים יש לי הרגשה שלקחנו את זה רחוק מידי. לא סתם הוקמו מקומות המתמחים בצילום של תמונות סטודיו מיוחדות עבור הפייסבוק ואתרי הכרויות (עובדה שגיליתי לאחרונה והשאירה אותי די המומה). אבל מאידך, יש גם את אלה שלא משקיעים מחשבה בתמונות שהם מעלים – כגון בנים חשופי חזה למיניהם (גם אם הוא בהחלט מרשים), או כאלה שמעלים תמונה עם איזה אחיין שהכריחו אותו להצטלם איתם (גם אני נמסה כשמשהו מפגין אהבה לילדים, אבל איכשהו זה פחות אטרקטיבי בתמונות הכרות, אלא אם כן זה באמת הילד שלך). וגם תמונות שחתכו מהם אקסיות – זה לא כיף לראות איזו יד נשית המשתרבבת לתמונה (אני בטוחה שגם ההיפך לא מצטייר כל כך מושך).

נראה לי שתמונה אולי לא שווה אלף מילים, אבל היא בהחלט שווה כמה. ובמקביל אני משתדלת להזכיר לעצמי שמאחורי התמונות יש אנשים, וכבר פגשתי תמונות מאד פוטוגניות אבל האנשים שמאחוריהם היו ממש לא פוטוגניים. וכמובן שגם להיפך…