shutterstock_116594386
למה לא מגישים אותן עם סט סכו"ם?

המאורגנת:

את הסופגניה יש לאכול עם כיוון השעון, בתנועה סיבובית, עד להגעה למרכז הנושא בתוכו את המילוי. למעשה, כדי לצמצם בקלוריות (או שאת מאלו שסתם "לא אוהבות מתוק"?), את בכלל מעדיפה בלי מילוי, ואם כבר את מוותרת לעצמך – תתפשרי על ריבת תות. אם בא לך ממש, אבל ממש, להתפרע – שוקולד. גם על אבקת סוכר עדיף לוותר, שלא תידבק לך לאף. ובכלל, למה לא מגישים סופגניות עם סט סכו"ם?

מה זה אומר עלייך? סדר וארגון זה הקטע שלך, התיק שלך מחולק לפי קטגוריות, ובתקציב החודשי שלך אף פעם, אבל אף פעם, אין חריגות בלתי מתוכננות, פשוט כי יש בו נתח ספציפי המוקצה באופן רשמי ומתוכנן לחריגות בלתי מתוכננות. אין לנו כוונה להפריע לסדר המופתי, אבל אם את כבר מוצאת את עצמך בבילוי עם החבר'ה, בבלגן פתאומי, או סתם אוכלת משהו מיותר שממילא הולך להפר לך את האיזון ברמת הסוכרים-פחמימות-שומנים, לפחות נסי ליהנות מזה.

 

 

shutterstock_161371691
מה היא היסטוריה משפחתית של סכרת לעומת מארז שישיה בהנחה?

המשתוללת:

אם כבר קרם ריבת חלב ופצפוצי פסק זמן, למה לא לשלב מילוי קרם טופי עם שבבי פיסטוק? ומה זה כבר היסטוריה משפחתית של סכרת ולחץ דם גבוה לעומת מארז שישייה ב-7% הנחה? אופן האכילה האידיאלי: בידיים. באצבעות. עם האף.

מה זה אומר עלייך? את רוצה לבלוע את העולם, ויודעת להפיק ממנו את הטעמים המיוחדים השמורים לאנשים שמחים ובעלי התלהבות פנימית. עצתנו: אפשר קצת יותר בנחת, העולם לא יברח לשום מקום ובטח לא המכונות המשומנות (תרתי משמע) המייצרות את כל המתוקים האלה. ואת יודעת שלא באמת צריך לחכות יותר מדי – יש הרבה דגים בים, יבוא אוטובוס אחר, וגם הסופגניות יצמחו שוב על המדפים כבר בשמחת תורה הקרוב.

shutterstock_106366109
סופגניה? חס וחלילה. לכבוד החג אפשר להוסיף שמן זית לסלט

הבריאותית:

מה זאת אומרת "איך את אוכלת את הסופגניה שלך"? את ממש לא אוכלת את הסופגניה שלך. הרעיון של גוש בצק מטוגן בשמן עמוק וממולא בריבה מזעזע אותך, מספר הקלוריות המכילה סופגנית-מיני הוא כזה של שבוע שלם בדיאטה שלך, עור הפנים שלך ממילא שומני מדי, וזו לא באמת ריבה, זה סוכר עם חומרי צבע, טעם וריח. אז מה בשבילך? סלט בבקשה. ולכבוד חג החנוכה אפשר לטפטף עליו שתיים וחצי טיפות שמן זית כתית בכבישה קרה.

מה זה אומר עלייך? יש לך אופי חזק, את יודעת מה טוב לך, ואת לא נכנעת ללחצים חברתיים. את גם יודעת בסתר ליבך שכל החברות שאומרות לך "יאללה, תשתחררי", בעצם מקנאות, נכון? אז נגיד גם אנחנו: יאללה, תשתחררי…

 

 

Untitled
לו רק יכולת, היית מטגנת אותן בחמאה שחבצת בעצמך

הביתית:

מתוך התנגדות עקרונית לתרבות הקניונים ובשאיפה לצמצום חשיפתם של ילדייך לרעש כמו זה שמפיקים הרוכלים בשוק, את דוגלת בטיגון סופגניות ביתי. עדיף מקמח מלא ולצלילי "באנו חושך לגרש" מתנגן ברקע בשירת מקהלה. לר רק יכולת, היית מטגנת אותן בחמאה שחבצת בעצמך בחצר הבית, אבל את מסתפקת בשמן קנולה מכיוון שאת לא חושבת שמקומן של הפרות מחוץ לאחו. הדבש (ריבה? מה זה?) מוזרק לסופגניות בסדנה משפחתית (אמנם לאור הפלורוסנט התעשייתי, אבל אך ורק כי הנרות הללו קודש הם).

מה זה אומר עלייך? את טיפוס ביתי וחמים ונהנית לפנק את בני ביתך בטוב ממעשה ידייך, ומסרבת לזרוק את האחריות לתזונתם של ילדייך על תרבות השפע הקפיטליסטית. אבל תכלס, את יודעת שסופגניות זה לא באמת תזונה, נכון? ושממילא בבית הספר ובגן מחלקים להם סופגניות תעשייתיות כאילו אין מחר? אז תרשי לעצמך קצת לנוח. באמת מזל שחז"ל פרגנו בחצי שעה אסורה במלאכה.